דף הבית

יום חמישי, 17 במרץ 2011

בחירת הכלב הנכון עבורי...


האם אהיה בעלים טוב לכלב שלי ?
השאלה הראשונה שאתה צריך לשאול את עצמך, היא, האם אני מוכן להתחייב לטפל בכלב- עכשיו ולעוד הרבה שנים קדימה ?
קנייה או אימוץ של כלב, הינה התחייבות ארוכת טווח, ובעלות על כלב הינה אחריות שצריכה להילקח ברצינות, היות והמקרים של כלבים הנזרקים מבתיהם, הינה תופעה רבת ממדים ההולכת וגדלה מדי שנה.
המצרך הבסיסי בלהיות בעלים טוב לכלב הוא אכפתיות- אכפתיות מספיק בכדי לראות שהכלב שלך אוכל כראוי, זוכה לאימונים וחינוך, על-מנת שלא יגרום לנזק אצלנו בבית ובסביבה אתה הוא בא במגע, מקום ראוי לשינה- מוצל ובעל מצע רך ומורם מהקרקע.
בעלי כלבים שלא אכפתיים- נוטים לחשוב שאוכל הוא כל מה שהגור שלהם צריך, 
ובכן נסו לחיות (אפילו ליום אחד) את חייכם כאשר אוכל הינו המצרך היחיד שאתם צורכים, ללא תקשורת עם הסביבה, משום סוג שהוא, לא למידה, לא יחס ולא פידבק חיובי/שלילי.
תנאים אלו הם מן הקשים ביותר שניתן להעניש בן אנוש (עונש המכונה צינוק-בבתי הסוהר), וכך גם בשביל הכלב שלנו, שהוא הרי חיה חברתית המנסה לקיים ולהתקיים כחלק מן הלהקה.
לקיחת גור כלבים לבית בידיעה שאת רוב שעות היום אנחנו מבלים מחוץ לבית והגור יצטרך להיות בגפו הינה החלטה שאנחנו צריכים להסב אליה את מלוא תשומת הלב.
אין הטענה שבעלים הנעדרים מספר רב של שעות מהבית אינם יכולים להיות בעלים מצוינים לכלביהם, הם אכן יכולים, אך היעדרות ממושכת מצריכה היערכות מוקדמת ומציאת "סידור" כלשהו לאותן שעות ארוכות בהן הגור נשאר לבדו, כדוגמת דוג ווקר (נותני שירות של טיולים עם הכלבים בהיעדרכם לרוב היום), או לחילופין מעון יום לכלבים, שנעשה נפוץ יותר ויותר ומהווה הזדמנות נפלאה לכלב לרכוש חברים חדשים ותכונות חברתיות מפותחות, וזאת בלבד שמעוני היום ונותני שירות הטיולים הינם ראויים ועברו את המבחן הקפדני שלנו, שהרי לא נשאיר את יקירנו בידי מי שאינו ראוי לכך.
בנוסף, בהכניסנו גור חדש לביתנו עלינו לקחת בחשבון את שאר "המצרכים" הנלווים עם בואו, כגון : נשירת שיער, עשית צרכים (שיש ללמדו לעשותם בחוץ- אך יתכנו "תאונות" בימים הראשונים), לעיסת חפצים (נעליים, רהיטים וכו'), גם כאן יש ללמד את הגור, כבר בהיותו דייר חדש, את חוקי הבית, מה כן ניתן ללעיסה (בדר"כ הצעצועים שלו), ומה לא (כל שאר הדברים מלבד הצעצועים שלו)
איזה כלב עלי לבחור ?
לפני שנבצע את ההכנות לקראת החבר החדש שלנו, מן הראוי שנתחשב בגורמים שונים, כגון, אורך החיים שלנו והסביבה שבה אנו חיים, הכלב שעלינו לבחור צריך להתאים למכלול שלם של חיים. 
איני חושב שזה צודק שבעל החיים יעשה שינויים מהותיים באופיו ובהשקטת יצריו רק כדי להתאים לבית אליו הוא מגיע, ונכון הדבר גם להיפך, אין זה צודק שנשנה את חיינו מקצה לקצה רק בגלל שבחרנו בכלב לא מתאים.
על כן נעבור על כמה שיקולים מהותיים היכולים להוות יתרון/חסרון לכל אחד מאתנו :
גודל- אם אנחנו מתגוררים בדירה בעיר, גודל הכלב יכול להוות גורם משמעותי בהחלטה של איזה כלב לחפש. 
יש לזכור תמיד כי הגור החמוד, שנראה תמים נכון לעכשיו, יגדל במהרה בתוך כמה חודשים ויהפוך לכלב כמעט בגודל מלא.
כלבים גדולים זקוקים למרחב למתוח את הרגליים וכמו כן להרבה פעילות גופנית, כך שאם אנחנו מתגוררים בעיר בדירת שני חדרים ומגיעים מאוחר מהעבודה וכל הכוח שנשאר לנו הוא לצאת לטיול צרכים קצר מסביב לשכונה, יתכן וכלב גדול ממדים הוא לא מה שמתאים לנו
כלבים קטנים, בדר"כ, מסתדרים עם פחות פעילות גופנית.
גם לאלו ביננו הגרים מחוץ לעיר, יש לזכור כי כלב גדול יכול להוות מטרד לשכנים שלנו, ועל-כן, אין להרשות לו להסתובב ללא השגחה, ויש לדאוג לתיחום ראוי של שטח הבית.
ישנם יוצאים מן הכלל כמובן, ישנם גזעים גדולים המסתפקים במעט פעילות גופנית ולעומת זאת כלבים הנמנים עם הגזעים הקטנים שפעילים מאוד.
גודל הכלב גם מרמז על כמויות האוכל שיש לספק לו. 
אם התקציב החודשי שלנו אינו מאפשר חריגות, רצוי שנחשוב על כלבים קטנים יותר שאוכלים פחות.
שיער- הינו גורם נוסף שיש להביא בחשבון. שיער ארוך בהכרח דורש שעות טיפול ארוכות יותר, לעומת שיער קצר בכלבים שכמעט ואינו דורש טיפול. 
שיער זיפי, כדוגמת השנאוצר, צורך מריטה ותספורת לעיתים תכופות.
ישנם גזעי כלבים שאינם משירים את שיערם, כדוגמת הפודל, ואלו זקוקים לתספורת באופן די קבוע.
ככלל, כלבים בעלי שיער ארוך משירים את שיערם באופן עונתי, כלומר פעמיים בשנה (לקראת הקיץ ולקראת החורף), לעומת הגזעים בעלי השיער הקצר, שנוטים להשיר שיער רוב השנה, אך בכמויות קטנות יותר.
כלב גזעי או דווקא מעורב ?  שני הסוגים גם הכלבים הגזעיים וגם המעורבים יהיו חיות מחמד מצוינות ושניהם מציעים יתרונות וחסרונות שעלינו לקחת בחשבון.
אם נתעניין במראה ספציפי או התנהגות מסוימת, כדאי לחשוב על כלב גזעי.
אם השיקול הראשון שלנו הוא חברות ושיתוף, כשההיסטוריה והשושלת של הבחירה שלנו הינו שיקול מזערי, כלב מעורב בהחלט יתאים לצרכינו.
כלבים מעורבים לעיתים מאוד אטרקטיביים מבחינת אינטליגנציה, וחסרי מחלות גנטיות, לעומת הגזעיים. "הבעיה" העיקרית שיכולה לצוף בבחירת גור מעורב הינה, איך הוא יראה בבגרותו, לעומת גור גזעי, שסביר מאוד שידמה לאחד מהוריו, אם כי ניתן להתגבר על בעיה זו בלקיחת גור מתבגר בן חצי שנה עד שנה, ואפילו יותר, שהרי הכלבים בעלי הממדים  הבינוניים והגדולים יותר יכולים להיחשב כגורים עד לגיל שנתיים וחצי לערך.
בכלבים גזעיים אמנם הרבה ידוע מראש, אך אם לא נבחר את המגדל שלנו בקפידה, שיהיה אמין ואוהב את הכלבים שלו, ומאכיל אותם באוכל איכותי ודואג לכל צרכיהם כראוי, הרי שאנו יכולים ליפול בפח עם אותם "מגדלים", אשר מגדלים כלבים בעבור בצע כסף בלבד, ואיכות השגר הוא לא בראש מעייניהם. 
הדבר, גם כן תקף לקניית כל בעל- חיים מחנות חיות, שכן אין לנו ערובה לגבי בעיות גנטיות אלו ואחרות, ודמיינו לעצמכם גור חדש המגיע זה עתה לביתנו, מעורר את התרגשות הבית כולו, כמובן שדי מהר גם האמא, שלא רצתה בכלל "כלב בבית", תתרגל למראה התמים וכובש הלבבות של היצור הפרוותי והמקסים שהבאנו, ואז לאחר זמן קצר, מתחילות להתגלות בעיות והריצות לווטרינר הינן יקרות מנשוא, כל שכן בעבור טיפולים מיוחדים (ניתוחים בשל בעיות גנטיות), זהו מצב היכול להעציב את כל בני המשפחה, שכן זו לא אשמתנו, כי אם אשמת "מגדלים" בלתי אחראים.
אם אכן בחרנו בכלב גזעי, יש להיוועץ עם רכז הגזע במועדון הספציפי לגזע- לכל גזע או קבוצת גזעים ישנו מועדון המאגד את המגדלים השונים, ישנו רכז גזע ומגדלים מאושרים מטעם המועדון, אלו שלא קיבלו אישור להרבות את כלביהם ייתכן וישנה סיבה לכך, בידקו זאת לעומק.
אימוץ כלב מעורב- הינה חוויה בפני עצמה, שכן האימוץ עצמו כרוך ברוב המקרים בהצלת הכלב (אם לא זה הספציפי שאימצתם אז מישהו אחר שירש את מקומו), ולכן ההרגשה הינה נפלאה שאין דומה לה.
אם בכל זאת בחרנו בגזעיים, יש להכין עצמנו לקראת הגזע שאנו בוחרים, לברר את ההיסטוריה של הגזע, לאיזו מטרה הוא פותח, זה יעיד הרבה על אופיו של חברנו החדש ומה הוא עתיד להיות, בעל חוש ציד מפותח- אולי זה לא יתאים לנו אם מתגוררים תחת קורת גג משותפת גם חיות קטנות אחרות, כגון חתולים, אוגרים, ציפורים וכו'.
האם הוא שייך לקבוצת המסטיפים- אם כן אז התכונות הספציפיות לקבוצה זו יבלטו בעתיד באופיו של הגור, כגון טריטוריאליות ואומץ לעמוד על שלו.
לבסוף עלינו לשאול עצמנו, האם זכר או נקבה? לכל אחד מן המינים יש יתרונות וחסרונות.
הנקבות, בדר"כ קשורות יותר לבעלים ונוטות להיות יותר צייתניות ופחות נוטות לברוח.
לעומת זאת לנקבות יש מחזור פעמיים בשנה, ואם לא מעקרים את הכלבה, זה יכול להוות מטרד רציני, גם מבחינת לכלוך פיזי בבית וגם זכרים אחרים שבורחים מבתיהם ובאו להתגורר על מפתן דלתנו.
הזכרים, לעומת זאת, נוטים לאגרסיביות ( אם כי לא כולם) כלפי זכרים אחרים, כך שאם החיים החברתיים שלנו כוללים מפגש עם בעלי כלבים אחרים, אגרסיביות מצד כלבנו יכולה להוות בעיה.
לסיכום ניתן לומר שהבחירה תהיה איזו שתהיה, אין ספק שהרחבת התא המשפחתי וקבלה לתוכו של כלב חדש, הינה חוויה יוצאת דופן שתשנה את חיינו ותכניס שמחה, חברות ושותפות נפלאה מאין כמוה.